אלוהי הדברים הקטנים...
מה גורם לנו להסתכל על תמונה ולדעת שהיא מיוחדת בעינינו?
מה הופך תמונה ״רגילה״ לתמונה עם משמעות?
הפרטים הקטנים.הזוית השונה, העיטור העדין, המבט הנזרק, יכולים להפוך תמונה יפה ובנאלית לתמונה מיוחדת. כזו שתרצו לשמור לתמיד.
הרצון שלנו לחפש תמיד את ה״אקסטרא״ מתורגם בראציונאל שלנו באופן טבעי ל״גדול״, ״מפוצץ״, ״שעוד אף פעם לא היה כמותו״.
אבל האמת היא, שבעידן השפע שאנחנו חיים בו – ובכן, כבר היה הכל.
אין לוקיישן שלא הצטלמו בו, פריים שלא חשבו עליו.
גם בצילומי המשפחה הייחודיים ביותר, גם בצילומי החתונה הכי מקוריים, צילומי התדמית הכי משוגעים – אין כמעט משהו שלא נעשה כבר.
אז מה גורם לנו להתלהב כל כך?
הפרטים הקטנים.
להסתכל מעט פנימה יותר, לראות את האור שנופל דווקא בתמונה הזו בצורה שמבליטה דברים שאולי לא ראינו במבט ראשון, להתקרב עד שרואים רק חלק קטן מהדמות המצולמת וניתן להבחין בצורה או במרקם של הדברים.
פרטים קטנים נותנים לנו את התחושה שאנחנו שם, כמעט נוגעים בדברים עצמם.
יכולים לתקשר עם התמונה.
לפעמים זה רק מבט קטן, שקורץ לנו, כאילו יוצא מזירת ההתרחשות
לפעמים תנועה קלה שהופכת את הסיפור לאישי יותר
ולפעמים זהו רגע קטן ולא רשמי, שמכניס אותנו להרף עין אל עולמם של המצולמים.
בפעם הבאה שאתם שולפים את המצלמה, במקום לחפש את המושלם והמלא, חפשו את החלקים, הפיסות, הרמזים העדינים שתרצו להכניס לתמונה.
חפשו את הפרטים הקטנים.
