איך היה נראה העסק שלך לו היינו בשנות השמונים ומה לא השתנה מאז?

כשהייתי ילדה, כל כך הרבה סרטים ושירים, תכניות ואנשים דיברו על ״שנות האלפיים״.
לקראת סוף המילניום, אפילו פשט בעולם חשש עצום מפני קריסת כל עולם המיחשוב שעוצב כך שיש רק שתי ספרות במקום השנה בתאריך, ואף אחד לא ידע מה יעשו המחשבים כאשר הספרות יתאפסו והמחשב יחשוב שחזרנו כמעט 100 שנה אחורה...

האמת היא,
שלא היה לי כל כך אכפת.
הייתי משוחררת טריה, היה לי חבר שאהבתי מאד, שהיה... שריונר... ואת ליל ראש השנה האזרחית של המילניום העברתי איתו בבסיס שלו בפיס-דה-לוך בבקעת הירדן. מכירים את הסביבים האלו שכדי להגיע אליהם יורדים מהכביש ונוסעים המון עד שמגיעים לבסיס צבאי? אז כזה, רק שכשהייתי מגיע לבסיס הנידח, היית צריך להמשיך עוד כמה ק״מ אל הבסיס העוד-יותר-נידח בו הוא שירת.
״לכאן לא תגיע שום תקלת סייבר״ ידענו. ״הסייבר לא יודע לנווט בשבילי הבקעה עתירי הפודרה - אנחנו נהיה בטוחים״.

זה היה אז.

עוד קודם לכן, בשנות השמונים, טרום עידן המיחשוב, האינטרנט והסגידה לחסדי אלוהי הרשת והווי-פיי, לסבא וסבתא שלי היתה חנות.
הם היו עצמאיים בעולם של אז.
היתה להם חנות מוצרי חשמל שהדבר האהוב עלי ביותר בעולם בתור ילדה היה לתקתק את המחירים של הסחורה שקנו בקופה הרושמת.
אני חושבת שבימים שהייתי אצלהם בחנות, גם אם הם היו רוצים להכניס כמה גרושים ב״שחור״ הם לא היו יכולים - לא הייתי מוותרת בחיים על התקתוק בקופה. זה היה כיף.

בתור עצמאית היום, אני יושבת לא מעט לנסות ולהבין האם יש משהו מקשר בין החיים שלהם כעצמאים לבין שלי? האם זה אותו הדבר? או שזה שונה בתכלית השינוי?
העולם באמת השתנה, השיווק אחר, התחרות גדולה יותר, כוחות השוק דורסניים יותר ומאידך הקלוגיאליות חזקה הרבה יותר מפעם, ובעיקר - סוגי השירותים ומוצרים כל כך שונים, שחלקם אפילו כלל לא היו קיימים...
עם זאת, אחד הדברים שזכורים לי מאד מהתקופה ההיא, בחנות הקטנה בגבעתיים, הוא הויכוח הבלתי פוסק על איך נכון לסדר את חלון הראווה.

מה אנחנו יודעים על חלונות ראווה?
חלון הראווה של החנות הוא מה שמציג לעוברים ולשבים את תכולתה.
האם החנות יוקרתית?
אולי היא שווה לכל כיס?
האם יש בה שפע של מוצרים?
האם יש בחלון אסתטיקה וסגנון?

חלון הראוה מלמד אותנו מי האדם שיושב/ת בפנים ומחכה להציע לנו ממרכולתו.

רבים מהמוצרים והשירותים שאנחנו כעצמאיים ועצמאיות נותנים הם כבר לא מתוך חנות פיסית.
אין לנו זגוגית ממשית גדולה בה נוכל לתלות או לסדר או להציג.
אבל גם לנו, בהחלט יש חלון ראווה, וחלון הראווה הזה ראוי שיהיה מתוכנן, מסודר, מייצג אותנו בדיוק.

אני מדברת כמובן על התוכן שלנו ובמיוחד על התמונות.

אמנם ההמונים כבר לא עוברים על פנינו ברחוב, אך הם עוברים על פנינו בפיד של המדיות החברתיות, בחיפוש בגוגל, בשיתופים של החברים שלהם.
ההמונים עוברים על פנינו ויחד איתנו הם צופים בחלונות ראווה של הרבה הרבה עסקים, דומים ואף מקבילים לנו.
אם פעם, בכל רחוב היתה חנות מוצרי חשמל אחת, לידה סניף מכולת, אחר כך חנות פרחים ובסוף חנות נעליים,
הרי שהיום אנחנו נמצאים כביכול בקניון ענק שכולו ״חנויות״ של אותו מוצר, כמעט זהה.
מי שנתקל בנו, נתקל באותה נשימה בכל הקולגות שלנו, וכדי לעצור ולברר מי אנחנו ומה יש לנו להציע לו, צריך שיהיה לנו חלון ראווה שיעזור לו ״להכנס״ דווקא אל החנות שלנו.

חלון הראווה שלנו צריך להיות מדויק, ומחובר למי שאנחנו ומה שאנחנו. להראות את היתרונות שלנו. את האיכויות שלנו. וככזה, קשה מאד יהיה לאלתר אותו.

כשאתם הולכים במרכז קניות, שיש בו את אותן הרשתות, ואתם יודעים פחות או יותר מה אתם מחפשים - חישבו ליד אילו חלונות ראווה אתם כן נעצרים ומשתהים?
ליד אלו שמעמיסים את כל הסחורה ״בפרצוף״?
ליד אלו שבכלל לא מראים את הסחורה שלהם אלא מציגים איזה עצוב מיוחד ומתוחכם?
ליד אלו שבחלון שלהם יש מסכי לד ענקיים עם תוכן שקופץ אליכם מתוכם?
אולי ליד השקטים, הרגועים?
אולי ליד אלו שכתוב עליהם בענק ״70%״ או ״sale״?
ישנם המון סוגים של חלונות ראווה, שמיועדים כל אחד למשוך קהל לקוחות אחר, קהל לקוחות מדוייק.
מה שבטוח, כל אחד מאותם חלונות ראווה שכן מצליחים לעצור לידם אנשים - הם כאלו שתוכננו בקפידה.
לא מכירה הרבה בעלי חנויות ש״זרקו כמה פריטים בחלון ובדקו אם זה יצליח״.

כך גם בנראות של העסק שלך במדיה החברתית, באתר, באינטרנט, בבלוג, ואפילו במה שאת שולחת לפרינט...

קשה מאד להיות אטרקטיבית ולמשוך משוך אנשים עם המלאכותיות של תמונות שמצאנו ברשת (מה גם שלפעמים זה אסור, זכויות יוצרים וכו׳...), או אם ככה כתבתנו משהו מהר מהר ״על הדרך״ כי מחר יום פרסום בכמה קבוצות...

אז מה עושים?
מתכננים.

בעולם ״הפיסי״ יש אנשים מקצוע שהם מעצבי חלונות ראווה. גם בתחום שלכם, אפשר לוודא שיש לכם את הלווי המקצועי הנכון או להשיג את הידע בכוחות עצמכם על מנת ליצור לעצמכם את התשתית הנכונה שתאיר את עיני הלקוחות שלכם, כל אחת ואחד ומה שהם זקוקים לו כרגע.

מה כדאי לעשות? היעזר/י בכשרונות שלך ובכשרונותיהם של אחרים על מנת:

* להכין לעצמך ״בנק תמונות״ מדוייק.
* לחשוב על התכנים שעולים בדף/אתר/בלוג שלך (או כל נכס דיגטלי אחר).
* להשקיע זמן או כסף בללמוד לצלם ולערוך בסמארטפון כדי שהויז׳ואל שלך יקרון אל כולם מהפיד הנגלל במהירות.
*לערוך צילומי תדמית שמתאימים לצרכים שלך בדיוק ולא ״בערך״.
*לגשת לסדנת כתיבה או לפנות לכותבת תוכן.
אולי את כל אלו אתם יכולים בכוחות עצמכם בכלל?
אולי לא הכל ומשהו כדאי להוציא החוצה?
אולי כדאי להתחיל בלווי מקצועי ולאט לאט לפרוש כנפיים?
יש כל כך הרבה דרכים להגיע לשם...

מה שלא תבחרו - בעיקר קחו בחשבון, שזו לא המאה ה20, ואנחנו כבר לא בקנזס...
עולם העצמאות היום הוא הרבה יותר דינמי, ודורש ג׳ינגול לא קטן בין כל הכובעים שלנו בעלי ובעלות עסק.
לצערי, החנות הקטנה והמנומנמת של סבתא שלי, כנראה לא היתה מצליחה כמו אז לפרנס אותם היום בכבוד בלי שום התנהלות שיווקית נכונה וחשיבה יצירתית...
אז... חלונות ראווה נוסח 2020 -
מעכ-שיו!
בהצלחה!

***

(רגע.. ואם לא מתאים לי כל זה? לא בא לי רעש, לא בא לי תוכן, לא בא לי ללמוד, בא לי לעסוק במקצוע שלי - וזהו. מה אז?
אז לא.
תמיד אפשר לבחור ערוצי שיווק אחרים, פחות בולטים, או שיותר מאימים לכם. רק קבלו החלטות מתוך ידע ולא מתוך ״אין ברירה״, אוקיי?)