מי אוהב אתכם יותר ממני?

״בשבת הבאה יש בר מצווה – את פנויה לצלם?״
אמנם עדיף לדבר איתי קצת קודם, אבל הפעם זה היה די ברור.  
בטח שאני פנויה! בשבילם? תמיד.
 

יש משפחות כאלה.
שבכל פעם שאני באה לצלם אותם – לא צריך להסביר לי מי הוא מי, לא מי הדודה מתל אביב או מחו״ל, לא איזה ילד שייך לאיזה אח או אחות, אני כבר יודעת.
כבר כתבתי כאן שאני מאוד אוהבת לצלם תהליכים,
וכי איזה תהליך משמעותי יותר מלתעד משפחה על פני כמה שנים…
 

כשמדברים על צילומי משפחה – אין יותר מילולי מהם. צילומי משפחה. משפחה של מצולמים. צילום שהוא כמו משפחה. אנחנו דווקא לא מקורבים ביולוגית בשום צורה (לפחות לא שגילינו עד כה…), אבל אין לי ספק שיש משהו מאד קרוב במערכת יחסים של מי שמלווה אתכם לאורך זמן, מכירה אתכם לעומק מצילום לצילום, יודעת לתפוס את הרגעים הקטנים הללו שלא תמיד רואים עליכם במבט ראשון…
אין ספק שהתמונות יוצאות מיוחדות יותר.
וגם אתם, כבר מרגישים נח יותר, זה כבר פחות מביך, האמון ניתן הרבה יותר מהר… התמונות משוחררות יותר ו… הכיף גדול יותר.
 

לא שזה רע לגוון מדי פעם,
אבל להיכרות ארוכת טווח – יש בהחלט את היתרונות שלה.